“הוא כל הזמן כועס, מרביץ, כל דבר קטן מעצבן אותו. הוא בתחרות עם אח שלו על הכל, מי יגיע ראשון למעלית, מי יתקלח ראשון…..עקשן, ולא מרפה. זוכר וכועס על דברים שקרו מזמן. אני לא מבינה למה הוא לא יכול לשחרר?, להמשיך הלאה. תקוע כל הזמן, בכעס ובעקשנות שלו". כך מספרת האם . אז זהו שזה לא כל כך קל לשחרר ולהמשיך הלאה. יש סיבה למה הוא לא משחרר.
בין אם אתה ילד, או מבוגר. כל עוד יש כעס, פגיעות או רגש שלא קיבל מענה התייחסות ויותר מזה, הרגש הזה ממשיך להיות משוחזר בהתנהגויות השונות מול המשפחה, החברים ההורים. אי אפשר לשחרר אותו. הילד הזה מנסה להשמיע את הקול שלו. הוא מחפש בכל דרך, ולא מוכן לוותר על עצמו, על הקול שלו. הילד הזה יהפוך לילד גדול, מבוגר. ואיזה דיאלוג הוא ייצור עם העולם?
לשחרר- אין משמעותו להתעלם ולשתוק כשפוגעים בך, באמירה שזה לא מזיז לך. זה יגרום לך להיכבות. יהיו לכך השלכות בחייך, בבחירת האנשים ומערכות היחסים שאתה מקיים. בין אם זה מול העבודה, המשפחה או הילדים.
איך תגיב כשיכעסו עליך? תשתוק, ותשאיר את האחר לבד בכעסו ללא יכולת לנהל דיאלוג ולצמוח ממנו? תבטל את עצמך? מיד תתנצל, ותנסה לרצות? תגיב בתוקפנות ובצורה מזלזלת חזרה? ומשם הדרך למלחמת מילים כבר לא רחוקה. תנהל מאבקי כוח ומלחמות עם סביבתך? האם תעז בכלל לבטא כעס, להראות שקשה לך? תדע להציב את הגבולות שלך?
לחיות משמעותו: לצעוק, לבכות, לכעוס, לשמוח, לאהוב, ולתת מקום לכל הרגשות שבך.
לחיות משמעותו לתקשר עם סביבתך כשפוגעים בך, וללמוד לגדול מהסביבה ואיתה. הגדילה הזו יכולה לקרות מתוך הקשבה וכבוד זה לזה.
כהורים חשוב לנסות להקשיב . להבין מה מפריע. לנסות למצוא פתרון, לעודד דיאלוג ויכולת להתגמש. אחד התפקידים הבאמת קשים של הורים, הוא היכולת להצליח לקבל ולהקשיב לילד. במיוחד כשהוא כועס או מעביר ביקרות. הוא אינו מנסה לשפוט אותכם, הוא מנסה להשמיע את הקול שלו. הוא מנסה לומר מה הוא מרגיש, מה עושה לו טוב, ומה מפריע לו. לפעמים מספיק שמקשיבים, ומבנים.
לפעמים ילד יכול להגיד את הדברים באופן ישיר, ולפעמים הוא יתנהג את רגשותיו, במקום לדברם. (תחרותיות, ריבים ועוד, הם גם דרכי ביטוי של הילד, כל ילד ומה שהוא מנסה לומר).
חשוב לנסות להבין מה הילד מנסה לומר. ואולי לעזור לו להבין את עצמו. אולי הוא עצמו לא עד הסוף מבין מה מפריע לו, והוא זקוק שיתנו לו מילים ורגשות.
ילד לא ישחרר עד שתעזרו לו להרגיש שהוא יכול לשחרר. שהוא קיבל מענה, נשמע, ונמצא הפתרון.