את לא מחליטה עלי!

אני: אנחנו צריכות לסיים.

ילדה: סליחה, מה?, לא רוצה! , את לא מחליטה עלי! מתחילה לבלגן את החדר.

אני: אני מבינה שאת לא רוצה לסיים. זה מעצבן אותך שצריך לסיים. אבל אין בררה. אני מחליטה מתי מסיימים ואת מחליטה במה משחקים בחדר.

כשילד אומר: “אתה לא מחליט עלי", למעשה הוא מבקש, שתחליטו עליו.

אך תיתנו לו גם תחושת בחירה, וחוויה של הקשבה וכבוד לצרכיו.

ילד בודק את הכוחות שלו מול סביבתו. כשילד מרגיש שהמבוגר מסוגל להציב לו גבול, הוא חווה תחושת החזקה, ושהכוח שלו מוגבל. וכך חש ביטחון בעצמו ובסביבתו. הוא מרגיש שהסביבה והעולם יכולים להכיל, לקבל וגם לעצור אותו כשצריך.

חשוב להקשיב לילד, להסביר לו אם אפשר את המשמעות ולמה שמים גבול. להשאיר איזה שהוא גמישות, ובחירה. כך הילד יחווה קבלה ותחושת שליטה.

זאת אומרת הוא ירגיש שהמבוגר שאחראי עליו מסוגל לעצור אותו כשצריך(לווסת אותו), ולהתמודד עם הכוחות שבו מבלי לבטל את הכוח שלו. המבוגר יאפשר לו חוויה של שליטה, בחירה, כח, אך בגבולות הנכונים.