יחסים

מה הופך יחסים למשמעותיים? ומה יאפשר ליחסים להתפתח ולפרוח לאורך זמן?

הדדיות, חברות, כנות, כבוד והערכה זה לזה, זה הבסיס לכל מערכת יחסים.

בין אם זה חבר, הבוס, או בני זוג. כאשר בסיס הקשר מושתת על חברות, כנות, כבוד והערכה, נוצרת אינטימיות רגשית שמהווה פוטנציאל רב לצמיחה והפריה הדדית בכל קשר בו אנו נמצאים.

אז למה בכל זאת, אנו מוצאים עצמנו בקונפליקטים רבים עם הסביבה? מה קורה כאשר עולה כעס או חילוקי דעות בתוך היחסים? האם זה יוביל לסיום היחסים, לפיטורין… או שניתן יהיה להישאר ולנסות להתמודד ולמצוא את הדרך? האם ויכוח או כעס, צריך להפוך למאבק כוחות ותחושת תוקפנות? האם אינטימיות בין בני זוג, מתחילה ביחסים הפיזים, או שנוצרת אינטימיות רגשית, שמאפשרת התחברות פיזית?

למעשה היחסים הבין אישים שלנו, התחילו כבר כילדים, בתקשורת עם ההורים, המשפחה, בתי הספר, חברים…

מודל ליחסים שקיבלנו כילדים, הוא שיעצב את התקשורת שלנו בהמשך הדרך אך ודאי שעם מודעות לנושא ניתן לשנות את הדפוסים שהוטבעו בנו בילדות. האם כילדים לימדו אותנו לנהל מערכות יחסים הדדיות? האם אפשרו לנו לבטא כעס, כאב, חולשה, או שמיד עצרו וחינכו אותנו לאיך מותר ואסור להתנהג? האם יכלו להקשיב לפגיעות ולחולשה שלנו? או שברגע שבטאנו פגיעות הפכנו לפגיעים ורגישים מידי? האם מותר היה לנו כילדים לחלוק על דעת הורינו, או שמיד הפכנו חוצפנים?

וכבוגרים, האם אנו יכולים להכיל את העובדה שלא תמיד יסכימו איתנו? האם אנו מסוגלים להיות בשיח מכבד וקשוב לאחר גם כאשר דעותיו שונות משלנו? האם הויכוח יהפוך למאבק כוחות, או לשיח מפרה שבו כל אחד יכול לגדול מהמפגש עם השני?

הסוד בחיים הוא הדדיות. היא תעניק משמעות לקשר, היא תהפוך את החיים שלנו למעניינים ומשמעותיים יותר. היא תאפשר לנו כאינדיבידואלים וכן למערכות היחסים שלנו לגדול ולהתפתח.

אסיים בקטע ריקוד שמתאר יפה את המורכבות של יחסים בין אם ובת.